סיפור על אהבה מוחזרת 1

 הסיפור מתרחש לפני כ-100 שנה, אולם הוא רלוונטי היום כפי שהיה אז. הוא סופר מפי סבתי הצוענייה ועבר מפיה אלי. סבתי הייתה זנחורקה (באבא לקארקה) – אשת הרפואה – שם אחר לשאמאנקה. כל שאמאן או שאמאנקה מצויים גם בכשפים.

המקום הוא עיר קטנה ליד ניישבה, פולין, שבה התגוררה סבתי. אישה צעירה מבנות העיר התאהבה בגבר נשוי, אב לשישה ילדים. גם הוא כנראה התאב בה. אולם, כמו רוב הפעמים במקרים כאלה, מימוש האהבה היה בלתי אפשרי והגבר נטש את המאהבת וחזר לאשתו.

האישה הנטושה הגיעה לסבתי כדי שזו תחזיר אליה את אהובה. "ילדתי, לא אעשה זאת, לא אביא עלייך אומללות. למה לך? יש כל-כך הרבה גברים צעירים, יפים, מוצלחים, אחד מהם וודאי יימצא חן בעינייך. הירגעי, אתן לך תה מרגיע, מחר הכול ייראה אחרת", ענתה לה סבתי. היו שם עוד דיבורים, אך סבתי לא נעתרה לאישה הצעירה. התסריט הזה חזר על עצמו עוד כמה פעמים, ותמיד עם אותה תשובה מפי סבתי.

לילה אחד, כשסערה משתולל בחוץ, נשמעו דפיקות עזות על דלת ביתה של סבתי. היא פתחה בבהלה את הדלת. בפתח עמדה האישה הצעירה. רטובה, שערה פרוע ובעיניה הבעת טירוף ובידה סכין ארוכת להב. "הנה, אם לא תחזירי אלי את אהובי, אני נועצת את הסכין בלבי בזה הרגע! מותי יהיה על מצפונך", ובאומרה זאת ידה כבר נעה עם הסכין לעבר לבה?

"עצרי, ילדתי, אנא עצרי!", נמלטה זעקת ייאוש מפי סבתי?

"את מחזירה לי את אהובי או לא?!".

"אנא, ילדתי, קודם כנסי הביתה. השמיים משתוללים, אנא", התחננה סבתי ובעדינות הוציאה מידיה של האישה את הסכין, והובילה אותה לתוך ביתה. האישה התיישבה בכבדות ליד שולחן קטן שעמד באמצע החדר? מבטה המטורף עקב אחרי תנועותיה של סבתי.

"הקשיבי לי היטב, ילדתי. אני יכולה להחזיר לך את אהובך. אך אינני יכולה להבטיח לך אושר איתו. או כמה זמן תהיי איתו... חשבי היטב! ומה יהיה על האישה שלו?! על ילדיו?!..."

"מותי יהיה על מצפונך אם לא תחזירי אותו אלי!".

"ואת מוכנה לכל תוצאה?". 

"רק שאהיה איתו. זה הדבר היחיד שחשוב לי".

וכך, בלית ברירה, סבתי החזירה לאישה הצעירה את אהובה. הגבר עזב את אשתו ואת ילדיו ועבר לגור עם אהובתו. אך מעשה כזה, בעיר קטנה לפני כ-100 שנה לא עבר על סדר היום. הדברים הגיעו לידי כך שהזוג נאלץ לעזוב את העיר ולעבור למקום אחר, מרוחק מעירם.

סבתי לא שמעה עליהם כמה שנים. אחר-כך סופר לה כי הזוג שכר דירה עלובה במקום מגוריהם החדש. הכסף שהביאו איתם נגמר מהר בעיר הגדולה. הגבר לא יצא לעבודה והאישה הצעירה התחילה לעבוד בבית מרזח, כי לא היה לה מקצוע וזה המקום היחיד שקיבלו אותה לעבודה. אהובה ישב איתה כל היום בבית מרזח. התמכר לטיפה המרה. התחיל לעשות לאהובתו סקנדלים במקום עבודתה. הוא חשד בכל גבר שדיבר איתה, שהוא מאהבה החדש. מתוך פרצי קינאה הוא אסר עליה להתאפר. הוא אסר עליה לסרק את שערה באופן שהיא אהבה. הוא קרע את שמלותיה הצבעוניות. ובסוף גם הפליא בה את מכותיו.

"המסכנה, לא היה לה כל מוצא, אלא לזרוק את עצמה מתחת לרכבת דוהרת!", אמר מביא החדשה העצובה ומצמץ בשפתיו בצער. 

לימים, אשתו הנטושה חלתה. הילדים היו מוזנחים ורעבים. הכומר של העיר סייע להם כמה שיכל. היא לא האריכה ימים ומתה. הילדים היותר גדולים התפזרו אי שם. שניים מתו. הנותרים נלקחו לבית יתומים.  

זהו שכרה של אהבה מוחזרת.

אלה שונייה  

סיפור על אהבה שלא הצליחו להחזיר אותה 2

תבעה מכשפה על הפרת הבטחה - וזכתה

הסיפור מתרחש בגרמניה, שנת 2006.

אישה נואשת, שמנסה להחזיר אליה את בן-זוגה שנטש אותה, יכולה למצוא את עצמה מחפשת סיוע מכל מקור אפשרי, גם אם הוא לא הגיוני. וזה בדיוק מה שעשתה אישה ממינכן, כשפנתה ל"מכשפה" מקומית כדי שתרקח לה שיקוי שיחזיר אליה את חברה לחיים. זה היה לפני שנתיים, וכששום דבר לא קרה בחייה הרומנטיים של הגברת, היא פנתה למשטרה ותבעה את המכשפה בטענה שהפרה את ההבטחה ולא סיפקה את הסחורה.

"התובעת הייתה אחוזת ייאוש אחרי שהחבר שלה עזב, וניסתה להחזיר אותו אליה באמצעות הנתבעת, המכנה את עצמה 'מכשפת האהבה'", נאמר בכתב התביעה. "במשך כמה חודשים היא ביצעה את כל ההוראות המצורפות לשיקוי, והקפידה לעשות זאת בליל ירח מלא, אבל שום דבר לא קרה".

עכשיו היא רוצה את הכסף בחזרה, ובית המשפט – למרבה הפלא – מצדיק את דרישתה. שלשום הורה בית המשפט במינכן למכשפה להחזיר ללקוחה את כספה, בטענה שהציעה לה שירות שהוא "בלתי אפשרי מבחינה אובייקטיבית". לא עזרו לה, למכשפה, הטענות שהיא מעולם לא הבטיחה הצלחה ודאית.

"טקס הקשור באהבה אינו יכול להשפיע על אדם מרחוק, ומכיוון שהשירות המובטח לא ניתן, התובעת אינה מחויבת לשלם עבורו", נאמר בפסק הדין, שהורה למכשפה להחזיר לתובעת סף של אלף יורו[!], בתוספת הוצאות משפט.

ידיעות אחרונות, 24 שעות, 2.11.2006

למיגנוט אהבה וזוגיות